אם הגעתם לקרוא את המאמר הזה, סביר להניח שהספרייה הדיגיטלית שלכם כבר עמוסה במחקרים. המילים “סטרפטוקוק”, “נוגדנים” ו”שינוי התנהגותי” הפכו לחלק מהשגרה, והניווט בין רופאים מרגיש לעיתים כמו משרה נוספת. אתם מגיעים עם ידע עצום. את ההגדרות, רשימות התסמינים ואת פרוטוקולי הטיפול אתם בוודאי מכירים בעל פה. המאמר שלפניכם נכתב מתוך כבוד למסע שלכם. הוא מציע להתבונן על אותה התסמונת מזווית נוספת תפיסה טיפולית שחלקכם בוודאי מכירים. זוהי תפיסה שנפוצה כיום יותר בחו”ל מאשר בישראל, והיא מתבססת על מספר מסרים:

• מערכת החיסון אינה איבר אחד מבודד, אלא מערכת מורכבת הנמצאת באינטרקציה עם מערכות נוספות בגוף.
• המערכת מורכבת ממגוון “שחקנים”, ופגיעה בתפקוד של כל אחד מהם עשויה להשפיע על התפקוד הכולל.
• השונות הקלינית בין ילדים: בתסמינים, בתגובה לטיפול ובדפוסי הישנות עשויה להיות מושפעת בין היתר מהבדלים בפרופיל הביולוגי האישי של כל מטופל.
• אנליזה של הפרופיל הביולוגי עשויה, בחלק מהמקרים, לסייע בטיפול מותאם אישית. האנליזה מתבססת על בדיקות מעבדה מתקדמות ובדיקות של קופת החולים.

משל המדורה

גורם זיהומי ושלא זיהומי, פוגש את מערכת החיסון. הגורם הזה משול לגפרור.
כאשר הוא נזרק למדורה (מערכת החיסון) הוא עלול להצית תגובה דלקתית וזו הנקודה שבה התסמינים הנוירולוגים מופיעים במלוא הדרם.
טיפולים כגון אנטיביוטיקה, סטרואידים או/ו IVIG עשויים לווסת את התגובה החיסונית. ואכן אנו עדים למחקרים התומכים ביעילותם.
גם בקליניקה וגם במחקרים אנו רואים כי התגובה לטיפול משתנה. גישות טיפוליות שונות שאלו עצמן מדוע. מדוע התסמינים לאותה התסמונת מתייצגים באופן שונה בין ילדים? מדוע אצל חלק מהילדים התסמינים חזרו לאחר טיפול מיטיב? ועוד שאלות רבות וטובות. לטענתם, תסמונת PANS PANDAS (כמו תסמונות אחרות) היא תסמונת הטרוגנית ומורכבת והניסיון לטפל בשיטת One size fits all כלומר בטיפול אחיד לכלל המטופלים, לא מתאים לכל מקרה. על פי הגישה, יש להתבונן על המנגנון של התסמונת, על הנתונים העולים מבדיקות מעבדה מתקדמות, ולהתאים טיפול המבוסס על נתוני בדיקות המעבדה הפרסונליים של המטופל.

המנגנון של PANS PANDAS – הסימפטומים הנוירולוגיים הם תוצאה, הטיפול הוא בשורש

נדגיש כבר עכשיו, כי ההסבר שלפניכם פשטני במכוון, וזאת על מנת להסביר רעיון מורכב.

המסלול המעגלי של מערכת החיסון	במצב תקין	PANS PANDAS
התשתית	עוד לפני שמופיע טריגר, הגוף שומר על סובלנות חיסונית בזכות המחסומים (דופן המעי ומחסום הדם-מוח) שמתפקדים כחומות בצורות. הם מונעים מפתוגנים לחדור לגוף.	אצל חלק מהילדים המאובחנים, נצפתה אפשרות לעלייה בחדירות מחסומים: חדירות של דופן המעי ומחסום הדם-מוח. חשיפה לטריגרים מסוימים פותחת את הצמתים ההדוקים במחסומי הגוף. התוצאה: קיימת רגישות מוגברת לחדירה של טריגרים שונים המפעילה את מערכת החיסון.
אקטיבציה והגנה	במצב תקין, מערכת החיסון מזהה “פולש” ומתגייסת לפעולה. תאי החיסון נלחמים ומנטרלים את האיום בעוצמה הנכונה – לא חלשה מדי ולא סוערת מדי	ברגע שהטריגרים חוצים את המחסום הפרוץ, הם פוגשים במיקרוגליה – מערכת החיסון במוח. המיקרוגליה חשה בטריגרים ומופעלת כתגובה הגנתית. הפעלתה עשויה להפריש חומרים דלקתיים. ומכאן רצף של “קסקדה”: דלקת עצבית, אשר בתורה תורמת בין היתר להופעת חרדה, OCD וטיקים.
כיבוי (Resolution)	לאחר סילוק האיום, מנגנוני הבקרה של מערכת החיסון מסייעים בהרגעת התגובה הדלקתית ובהחזרת הגוף לאיזון. באנלוגיה למציאות ישראלית, מערכת החיסון ‘מורידה נשק’ ותוצרי התגובה הדלקתית מתפנים בהדרגה.	תאי Treg עשויים להיות פחות יעילים, ו’צוות הניקוי’ אינו ממלא את תפקידו כמצופה. במקום לפנות את תוצרי הלוואי הדלקתיים, הם נערמים בדם ובמוח. התוצאה: המיקרוגליה עלולה להמשיך לפעול ב’מצב חירום’ לאורך זמן ו”הקסקדה” ממשיכה.

בתסמונת PANS/PANDAS קיימות השערות כי התגובה החיסונית לקויה. במקום תגובה ממוקדת וחולפת, נוצר מצב של דלקת עצבית שמתחזקת את עצמה. הכשל מתרחש באותן שלוש נקודות מרכזיות. צריך לזכור, כי כל התהליך הזה לא מתרחש בואקום ריק והוא תלוי בין היתר בגורמים גנטיים ומטבוליים תקינים.

אז מה הטיפול פה? כי אני כבר ניסיתי כורכום, אכינצאה, ו B COMPLEX. וזה לא ממש עזר

ברשתות החברתיות קל למצוא המלצות על “צמחי פלא” ותוספים. הבעיה היא שהניסיון להתחקות אחרי צמח בודד או תוסף ספציפי מוביל פעמים רבות למעגל אינסופי של אכזבות. הורה אחד מפרסם ברשתות שמוצר מסוים “חולל פלאים”, אבל כשאתם מנסים את המוצר בבית – דבר לא קורה. מדוע?
יש מספר סיבות. אבל הסיבה העקרית היא שאין כיום טיפול אחד שמתאים לכולם. והציפיה שתוסף כזה או אחר לבדו “יעשה את העבודה” כשכל כך הרבה שחקנים מעורבים בתסמונת, היא פשוט לא ריאלית. “תרופות מדף” טבעיות, כאלו שכל אחד יכול לרכוש בבית המרקחת או ברשתות, יכולות להתאים למגוון רב של מצבים. PANS/PANDAS היא תסמונת מורכבת, והאסטרטגיה המתוארת איננה מתאימה.
בפועל הטיפול הטבעי בתסמונת מורכב מפרוטוקול מובנה וסדור. בכל שלב ושלב יש תמיכה של צמחי מרפא ותוספים שונים, בהתאם לפרופיל הביולוגי של הילד ובהתאם לנתונים שעלו בבדיקות המעבדה.

כל זה נשמע נפלא, יש גם חסרונות לגישה?

סיכום

סיכום, המאמר מבקש להראות כי בתסמונת מורכבת כמו PANS/PANDAS הסימפטומים הנוירולוגיים עשויים להיות ביטוי חיצוני של תהליכים ביולוגיים עמוקים יותר. קיימות גישות טיפוליות השואפות להבין מדוע מערכת החיסון לוקה בתפקידה מלכתחילה ומי הם השחקנים המעורבים.
באמצעות בדיקות מעבדה וניתוח הפרופיל הביולוגי, ניתן לעיתים לצמצם את מרחב הניסוי והטעיה ולבנות כיוון טיפולי מדויק יותר, תוך שמירה על צניעות מקצועית והכרה במורכבות התמונה הקלינית.

מאמר זה הוא חלק מסדרת תוכן מקצועית העוסקת ב-PANS ו-PANDAS.
סדרה זו נועדה למטרות לימודיות בלבד ואינה מהווה ייעוץ רפואי פרטני. חשוב לפנות לייעוץ של איש מקצוע כדי להעריך מהו הטיפול הנכון עבור ילדכם. אם יש לכם שאלות, שוחחו עם רופא המשפחה שלכם או תאמו שיחת ייעוץ ללא עלות, שבה נוכל לדון בנסיבות האישיות של משפחתכם.

Chang, K., Marsh, R., Singer, H., Kowal, S., Beesoo, N., & Frankovich, J. (2015). Clinical evaluation of youth with pediatric acute-onset neuropsychiatric syndrome (PANS): recommendations from the 2013 PANS Consensus Conference. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 25(1), 3–13. https://doi.org/10.1089/cap.2014.0092

Cryan, J. F., & Dinan, T. G. (2012). Mind-altering microorganisms: the impact of the gut microbiota on brain and behaviour. Nature Reviews Neuroscience, 13(10), 701–712. https://doi.org/10.1038/nrn3346

Cunningham, M. W. (2019). Molecular mimicry, autoimmunity, and infection: The cross-reactive antigens of group A streptococci and their sequelae. Microbiology Spectrum, 7(4). https://doi.org/10.1128/microbiolspec.GPP3-0054-2019

Fasano, A. (2012). Leaky gut and autoimmune diseases. Clinical Reviews in Allergy & Immunology, 42(1), 71–78. https://doi.org/10.1007/s12016-011-8291-5

O’Hara, N. (2020). Demystifying PANS/PANDAS: A functional medicine desktop reference on basal ganglia encephalitis. Kindle Edition.

Sakaguchi, S., Yamaguchi, T., Nomura, T., & Ono, M. (2008). Regulatory T cells and immune tolerance. Cell, 133(5), 775–787. https://doi.org/10.1016/j.cell.2008.05.009

Swedo, S. E., Leckman, J. F., & Rose, T. R. (2012). From research subgroup to clinical syndrome: Modifying the PANDAS criteria to describe PANS. Pediatrics & Therapeutics, 2(2), 1–8. https://doi.org/10.4172/2161-0665.1000e103