מה מחמיר טיקים אצל ילדים? 13 שאלות ותשובות

מה מחמיר טיקים אצל ילדים? למה הטיקים מתגברים דווקא אחרי בית הספר, בזמן מחלה או מול המסכים? האם לחץ, חוסר שינה, סטרפטוקוק, תזונה או תרופות יכולים להחמיר טיקים?
במאמר זה ריכזנו 13 שאלות שהורים שואלים על הגורמים להחמרת טיקים.

הגורם והמחמיר

רק לרגע אחד לפני שנצלול פנימה נעמוד על החשיבות:
הגורמים המדויקים להופעת טיקים עדיין אינם מובנים במלואם, אך מחקרים מצביעים על שילוב של נטייה גנטית ושינויים בתפקוד מערכות עצביות במוח. אחד ההסברים המרכזיים להופעת טיקים מתמקד בשינויים בפעילותם של מעגלים עצביים הכוללים את גרעיני הבסיס (Basal Ganglia), המשתתפים בוויסות תנועה ובעיכוב תגובות לא רצוניות. לפי השערות מחקריות, שיבוש בתפקוד מעגלים אלה עשוי לפגוע ביכולת המוח לווסת או לעכב תנועות וקולות בלתי רצוניים. זהו הבסיס, את זה אנו לא רואים בעין אנושית.
מה שאנו כן רואים הם את שכבת הגורמים המחמירים. לכל ילד יכולים להיות גורמים מחמירים אחרים, הם יכולים להשתנות עם הזמן וכדאי להיות מודעים אליהם.

מה מחמיר טיקים אצל ילדים – חלק ראשון: מתח, רגשות ושינויים בשגרה

האם לחץ וחרדה גורמים לטיקים או רק מחמירים אותם?

לחץ וחרדה אינם נחשבים לגורם הראשוני להפרעת טיקים, אך הם עשויים להשפיע על תדירותם ועוצמתם.
במצבי מתח המוח מפעיל את מערכת התגובה לסטרס, ובכללה ציר HPA, המעורב בהפרשת קורטיזול. תגובה זו עשויה להשפיע גם על פעילותם של מוליכים עצביים, ובהם דופמין ונוראדרנלין, המעורבים בוויסות התנועה.
במילים פשוטות: לחץ וחרדה עשויים להחמיר טיקים, אך אינם נחשבים לסיבה הראשונית להופעתם.

האם גם התרגשות חיובית יכולה להחמיר טיקים?

כן. לא רק לחץ, פחד וחרדה עשויים להחמיר טיקים. גם התרגשות חיובית, כמו יום הולדת, טיול, מפגש עם חברים או ציפייה לאירוע משמח, עשויה להגביר את תדירות הטיקים אצל חלק מהילדים.
אחד ההסברים האפשריים קשור לעוררות של מערכת העצבים. במצבי התרגשות משתנה פעילותם של מוליכים עצביים, ובהם דופמין ונוראדרנלין, המעורבים בתגמול, בקשב ובבקרה מוטורית.
אצל ילדים עם טיקים, שינויים ברמת העוררות עשויים להשפיע על פעילות המעגלים העצביים האחראים לוויסות התנועה.
חשוב לדעת: התרגשות חיובית או שלילית אינה הגורם הראשוני לטיקים, אך עשויה להחמיר טיקים קיימים.

למה הטיקים מתגברים בבית אחרי יום לימודים?

אצל חלק מהילדים, המאמץ לדכא את הטיקים במהלך יום הלימודים, הצורך בריכוז ממושך וההתמודדות עם מתח, חרדה ועומס רגשי עשויים להיות מתישים ולהוביל לעייפות מצטברת.
התגברות הטיקים בבית אינה בהכרח סימן להחמרת התסמונת. לעיתים היא משקפת את השפעתן המצטברת של דרישות יום הלימודים, העייפות והשינוי בסביבה ובמיקוד הקשב, על מערכת עצבים הרגישה מלכתחילה לביטוי טיקים.

למה דווקא בחופשה, כשאין לחץ, יש יותר טיקים?

למרות שבחופשה יש פחות לחץ לימודי, הטיקים עשויים דווקא להתגבר. הסיבה היא שטיקים אינם מושפעים רק ממתח וחרדה, אלא גם משינויים בשגרה, ברמת העוררות, במיקוד הקשב ובאיכות השינה.
במהלך חופשה שעות השינה עשויות להשתנות, זמן המסכים גדל ולעיתים יש יותר התרגשות או שעמום. בנוסף, כאשר הילד אינו עסוק בפעילות הדורשת ריכוז, הטיקים עשויים להיות בולטים יותר.
חשוב לדעת: החמרת טיקים בחופשה אינה בהכרח סימן להחמרת התסמונת. טיקים מתאפיינים באופן טבעי בתקופות של עלייה וירידה בחומרתם, גם ללא שינוי ברור ברמת הלחץ. לחץ מגביר טיקים אך אינו גורם ראשוני לו.

מה מחמיר טיקים אצל ילדים – חלק שני: עייפות, שינה ופעילות גופנית

למה הטיקים מחמירים כשהילד עייף?

עייפות וחוסר שינה הם גורמים מוכרים שעשויים להחמיר טיקים. כאשר הילד עייף, יכולתו לווסת קשב, רגשות ותגובות מוטוריות עלולה להיפגע. אצל ילדים עם טיקים, קיימים שינויים בתפקוד המעגלים העצביים המעורבים בבקרה על תנועות ובוויסות דחפים מוטוריים. עייפות עשויה להקשות על הילד להתמודד עם הדחף לבצע טיק ולהפחית את יכולתו לשלוט בביטוי הטיקים.
במילים פשוטות: כשהילד עייף, קשה לו יותר לווסת את הטיקים. אין פירוש הדבר שהתסמונת מחמירה, אלא שהעייפות עשויה להגביר זמנית את ביטויים.

האם חוסר שינה יכול לעורר גל חדש של טיקים?

כן, חוסר שינה עשוי להיות קשור לתקופה של החמרת טיקים(Flare-up), אך לא הוכח שהוא גורם באופן ישיר לגל חדש של טיקים.
מחקרים מצביעים על כך שעייפות ושינה לא מספקת עשויות להגביר את תדירות הטיקים ואת עוצמתם. עם זאת, הפרעות טיקים מתאפיינות באופן טבעי בתקופות של עלייה וירידה בחומרת התסמינים (Waxing and Waning), ולכן לא תמיד ניתן לקבוע שחוסר השינה לבדו הוא שגרם לגל חדש.

האם פעילות גופנית מפחיתה טיקים או דווקא מחמירה אותם?

פעילות גופנית עשויה להפחית טיקים אצל חלק מהילדים, אך לעיתים מאמץ גופני אינטנסיבי דווקא מלווה בעלייה זמנית בתדירותם.
במהלך פעילות גופנית משתנים הקשב, רמת העוררות והפעילות המוטורית. אצל חלק מהילדים פעילות ממוקדת, כמו רכיבה על אופניים, שחייה או משחק כדור, עשויה להיות מלווה בירידה זמנית בטיקים.
לעומת זאת, לאחר מאמץ עצים, כאשר מופיעות עייפות או עוררות גבוהה, הטיקים עשויים להיות בולטים יותר.
המחקרים הקיימים מצביעים על תועלת אפשרית של פעילות גופנית סדירה, אך עדיין אין מספיק ראיות לקבוע איזה סוג פעילות יעיל במיוחד להפחתת טיקים.

מה מחמיר טיקים – חלק שלישי: מסכים וגירויים סביבתיים

האם מסכים באמת מחמירים טיקים?

כן, אצל חלק מהילדים צפייה בטלוויזיה, בסרטונים או משחק במחשב עשויים להגביר את תדירות הטיקים, במיוחד כאשר התוכן מעורר מתח, התרגשות או ציפייה לתגמול.
מחקרים מצביעים על כך שההשפעה אינה נובעת בהכרח מהמסך עצמו, אלא עשויה להיות קשורה לסוג התוכן ולרמת העוררות שהוא יוצר. אחד המנגנונים האפשריים קשור לפעילות מערכת הדופמין, המעורבת בתגמול ובבקרה מוטורית.
גם שימוש ממושך במסכים, במיוחד כאשר הוא פוגע בשעות השינה, עשוי להשפיע לרעה על הטיקים.
חשוב לדעת: לא כל פעילות מול מסך מחמירה טיקים. אצל חלק מהילדים, פעילויות הדורשות ריכוז עשויות דווקא להפחית זמנית את ביטויים.

מה מחמיר טיקים – חלק רביעי: מחלות, זיהומים ומערכת החיסון

האם מחלה או חום מחמירים טיקים?

כן. מחלה, זיהום או חום עשויים להוביל להחמרה זמנית בטיקים אצל חלק מהילדים.
במהלך מחלה הגוף מפעיל את מערכת החיסון ומשחרר מתווכים דלקתיים. במקביל, חום, עייפות, כאבים והפרעות שינה עשויים להגביר את העומס הפיזיולוגי ולהשפיע על פעילות מערכת העצבים ועל ביטוי הטיקים.
אצל חלק מהילדים נצפית עלייה בתדירות הטיקים או בעוצמתם בזמן מחלה, ולעיתים גם בתקופת ההתאוששות.
חשוב לדעת: החמרת טיקים בזמן מחלה אינה מעידה בהכרח על החמרה מתמשכת של התסמונת או על PANS/PANDAS. במקרים רבים מדובר בתנודה זמנית, אך החמרה חדה המלווה בשינויים נוירולוגיים או התנהגותיים חדשים מצדיקה בירור רפואי.

האם סטרפטוקוק יכול להיות קשור להחמרה פתאומית בטיקים?

כן. זיהום בחיידק סטרפטוקוק מקבוצה A עשוי להיות קשור להופעה פתאומית או להחמרה חדה של טיקים אצל חלק מהילדים, במיוחד בהקשר של תסמונת PANDAS.
אחד המנגנונים המוצעים הוא תגובה חיסונית לא תקינה בעקבות הזיהום, העלולה להשפיע על אזורים במוח המעורבים בבקרה מוטורית ובהתנהגות, ובהם גרעיני הבסיס. עם זאת, המנגנון המדויק עדיין נחקר.
מתי כדאי לשים לב? כאשר מופיעה החמרה חדה בטיקים בתוך ימים ספורים, במיוחד אם היא מלווה בהופעה פתאומית של OCD, חרדת פרידה, שינויים קיצוניים בהתנהגות, נסיגה בתפקוד או הפרעות שינה.
חשוב להדגיש: לא כל החמרה בטיקים לאחר זיהום סטרפטוקוקלי מעידה על PANDAS.

מה מחמיר טיקים – חלק חמישי: מערכת העיכול וחסרים תזונתיים

האם עצירות, כאבי בטן או אי־נוחות במערכת העיכול יכולים להחמיר טיקים?

ייתכן. עצירות, כאבי בטן ואי־נוחות במערכת העיכול עלולים לגרום לכאב, לעייפות, להפרעות שינה ולעומס גופני, שעשויים להשפיע בעקיפין על ביטוי הטיקים.
בשנים האחרונות גובר העניין המחקרי בציר מעי–מוח (Gut–Brain Axis), המתאר את התקשורת בין מערכת העיכול, מערכת החיסון ומערכת העצבים. מחקרים ראשוניים בוחנים גם קשרים בין הרכב המיקרוביום לבין הפרעות טיקים.
עם זאת, עדיין לא הוכח שעצירות או שינויים במיקרוביום גורמים ישירות להחמרת טיקים, ולא כל ילד עם טיקים זקוק לבדיקת מיקרוביום.

האם מחסור בברזל, מגנזיום או ויטמין D יכול להחמיר טיקים?

מחקרים מצאו קשרים בין מדדים תזונתיים מסוימים לבין הפרעות טיקים, אך לא הוכח שכל מחסור תזונתי גורם להחמרת טיקים או שתיקונו מפחית אותם.
ברזל: ברזל משתתף בתהליכים אנזימטיים הדרושים לייצור דופמין. מחקרים מצאו הבדלים במדדי ברזל ופריטין אצל חלק מהילדים עם טיקים, אך משמעותם הקלינית עדיין נחקרת.
ויטמין D: מחקרים תצפיתיים מצאו רמות נמוכות יותר של ויטמין D בקבוצות של ילדים עם הפרעות טיקים בהשוואה לילדים ללא הפרעות טיקים. עם זאת, קשר סטטיסטי אינו מוכיח שמחסור בוויטמין D גורם לטיקים.
מגנזיום: קיימות השערות ומחקרים מוגבלים על מעורבות מגנזיום בוויסות העצבי, אך הראיות אינן מספיקות כדי לקבוע שתוספת מגנזיום מפחיתה טיקים באופן עקבי.

מה מחמיר טיקים? חלק שישי: תרופות ושינויים בטיפול

האם תרופה חדשה יכולה להיות טריגר להחמרת טיקים?

כן. התחלת טיפול תרופתי חדש, שינוי במינון או הפסקת תרופה קיימת עשויים להיות קשורים להופעה או להחמרה של טיקים אצל חלק מהילדים.
תרופות מסוימות משפיעות על פעילותם של מוליכים עצביים, ובהם דופמין ונוראדרנלין, המעורבים בבקרה על תנועה וקשב. לדוגמה, תרופות ממריצות לטיפול ב־ADHD, כמו ריטלין, נחשדו בעבר כגורם להחמרת טיקים. אולם מחקרים מבוקרים מצאו שבממוצע אין עלייה בסיכון להופעת טיקים או להחמרתם בהשוואה לפלצבו, אף שייתכנו תגובות אישיות.
חשוב לדעת: הופעת טיקים בסמוך להתחלת תרופה אינה מוכיחה שהתרופה היא הגורם. טיקים מתאפיינים גם בתנודות טבעיות בתדירותם ובעוצמתם. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני שינוי מינון או הפסקת טיפול תרופתי.

מאמר זה הוא חלק מסדרת תוכן מקצועית העוסקת בטיקים וטוראט.
סדרה זו נועדה למטרות לימודיות בלבד ואינה מהווה ייעוץ רפואי פרטני. חשוב לפנות לייעוץ של איש מקצוע כדי להעריך מהו הטיפול הנכון עבור ילדכם. אם יש לכם שאלות, שוחחו עם רופא המשפחה שלכם או תאמו שיחת ייעוץ ללא עלות, שבה נוכל לדון בנסיבות האישיות של משפחתכם.

מקורות

1. Conelea, C. A., & Woods, D. W. (2008). The influence of contextual factors on tic expression in Tourette’s syndrome: A review. Journal of Psychosomatic Research, 65(5), 487–496. https://doi.org/10.1016/j.jpsychores.2008.04.010

2. Godar, S. C., & Bortolato, M. (2017). What makes you tic? Translational approaches to study the role of stress and contextual triggers in Tourette syndrome. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 76, 123–133. https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2016.10.003

3. Raz, G., Davidovitch, S., Halevi, M., Zuckerman, M., Ben-Haim, Y., Koryto, Y., Steinberg, T., Leitner, Y., & Rotstein, M. S. (2024). Impact of movie and video game elements on tic manifestation in children. European Journal of Neurology, 31(2), e16120. https://doi.org/10.1111/ene.16120

4. Conelea, C. A., & Woods, D. W. (2008). Examining the impact of distraction on tic suppression in children and adolescents with Tourette syndrome. Behaviour Research and Therapy, 46(11), 1193–1200. https://doi.org/10.1016/j.brat.2008.07.005

5. Himle, M. B., & Woods, D. W. (2005). An experimental evaluation of tic suppression and the tic rebound effect. Behaviour Research and Therapy, 43(11), 1443–1451. https://doi.org/10.1016/j.brat.2004.11.002

6. Jiménez-Jiménez, F. J., Alonso-Navarro, H., García-Martín, E., & Agúndez, J. A. G. (2022). Sleep disorders and sleep problems in patients with Tourette syndrome and other tic disorders: Current perspectives. Nature and Science of Sleep, 14, 1313–1331. https://doi.org/10.2147/NSS.S340948

7. Kim, D. D., Warburton, D. E. R., Wu, N., Barr, A. M., Honer, W. G., & Procyshyn, R. M. (2018). Effects of physical activity on the symptoms of Tourette syndrome: A systematic review. European Psychiatry, 48, 13–19. https://doi.org/10.1016/j.eurpsy.2017.11.002

8. Reilly, C., Grant, M., Bennett, S., Murphy, T., & Heyman, I. (2019). Review: Physical exercise in Tourette syndrome – A systematic review. Child and Adolescent Mental Health, 24(1), 3–11. https://doi.org/10.1111/camh.12263

9. Martino, D., Schrag, A., Anastasiou, Z., et al. (2021). Association of group A streptococcus exposure and exacerbations of chronic tic disorders: A multinational prospective cohort study. Neurology, 96(12), e1680–e1693. https://doi.org/10.1212/WNL.0000000000011610

10. Geng, J., Liu, C., Xu, J., Wang, X., & Li, X. (2023). Potential relationship between Tourette syndrome and gut microbiome. Jornal de Pediatria, 99(1), 11–16. https://doi.org/10.1016/j.jped.2022.06.002

11. Xiaoxia, L., Jilong, J., Xianrui, C., & Yanhui, C. (2023). Vitamin D status and tic disorder: A systematic review and meta-analysis of observational studies. Frontiers in Pediatrics, 11, 1173741. https://doi.org/10.3389/fped.2023.1173741

12. Ghosh, D., & Burkman, E. (2017). Relationship of serum ferritin level and tic severity in children with Tourette syndrome. Child’s Nervous System, 33(8), 1373–1378. https://doi.org/10.1007/s00381-017-3424-z

13. Cohen, S. C., Mulqueen, J. M., Ferracioli-Oda, E., Stuckelman, Z. D., Coughlin, C. G., Leckman, J. F., & Bloch, M. H. (2015). Meta-analysis: Risk of tics associated with psychostimulant use in randomized, placebo-controlled trials. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 54(9), 728–736. https://doi.org/10.1016/j.jaac.2015.06.011