כשאנחנו חושבים על היסטמין, רובנו מדמיינים מיד התעטשויות, נזלת ועיניים דומעות – תסמיני האלרגיה הקלאסיים של עונת המעבר. זוהי התמונה המוכרת, אך היא מספרת רק חלק קטן מהסיפור.
היסטמין הוא הרבה יותר מסתם מולקולה שגורמת לנו להצטייד בטישו. למעשה, הוא ממלא תפקיד עוצמתי ופחות מוכר במוח שלנו כמוליך עצבי מעורר (neuro-stimulatory neurotransmitter), שיכול להניע תסמינים נוירולוגיים והתנהגותיים אצל ילדים, ביניהם ולא רק: חרדה, OCD וטיקים.
במאמר זה נצלול לעומק ונחשוף כמה תובנות מפתיעות לגבי המקורות האמיתיים של עודף היסטמין בגוף, וכיצד ניתן לנהל אותו בצורה חכמה ויעילה יותר מאשר רק הימנעות ממזונות מסוימים.
זה לא רק אלרגיות: היסטמין כגורם מעורר במוח
להיסטמין יש תפקיד כפול בגוף: הוא גם מתווך דלקתי (pro-inflammatory mediator) וגם מוליך עצבי מעורר. כאשר רמות ההיסטמין בגוף גבוהות באופן חריג, הוא יכול להחמיר תסמינים:
- חרדה
- OCD הפרעה טורדנית-כפייתית
- טיקים מוטוריים
- היפראקטיביות דמוית ADHD
המקורות הנסתרים: החיידקים במעיים ומה שמעבר להם
בניגוד לתפיסה הרווחת, עודף היסטמין אינו נובע רק ממזונות עשירים בהיסטמין. לעיתים קרובות, המקורות העיקריים הם פנימיים ובלתי צפויים.
חיידקים המייצרים היסטמין
חיידקים מסוימים במערכת העיכול הם “יצרני היסטמין פוריים” שיכולים להציף את המערכות הפנימיות של הגוף.
כאשר חיידקים אלו נמצאים בשגשוג יתר, הם מייצרים כמויות גדולות של היסטמין ישירות במעי, מה שמוסיף לעומס הכללי על הגוף.
טריגרים פנימיים וסביבתיים
מקורות נוספים לעודף היסטמין עשויים להיות תולעי סיכה (threadworms) ואלרגנים סביבתיים . טריגרים אלה גורמים לדה-גרנולציה של תאי אפקטור כמו תאי מאסט (תאים של מערכת החיסון המשחררים היסטמין) ואאוזינופילים, מה שמוביל לשחרור מסיבי של היסטמין למחזור הדם.
הקשר למתילציה: ‘תקלה מטבולית’ שיכולה להעמיס על המערכת
הגוף משתמש באנזימים לפירוק היסטמין. אנזימים אלה תלויים לעיתים בקיומו של “מעגל מתילציה” תקין . זוהי תובנה קלינית מרכזית: ילדים עם “וריאנטים מטבוליים” עלולים להתקשות בפינוי היסטמין. במילים פשוטות, צוואר בקבוק במערכת המתילציה הופך את מסלול הפינוי הסיסטמי העיקרי של היסטמין לבלתי יעיל, מה שמוביל להצטברות שלו בכל הגוף.
מחשבה לסיום
ניהול תסמינים נוירו-חיסוניים כמו טיקים , חרדה וOCD דורש מאיתנו לעיתים להסתכל מעבר לברור מאליו. ההבנה שמקור הבעיה יכול להיות בחיידקי המעיים, במתילציה או בסביבה פותחת דלת לפתרונות ממוקדים ויעילים יותר.
Brighten, J. (2025). The role of histamine in ADHD
Ercan, A., et al. (2022). Commonly prescribed antihistamine is linked with elevated rates of tic, anxiety and conduct disorders. BC Children’s Hospital Research Institute.
Grijsven, L. J., et al. (2025). Histamine-producing intestinal dysbiosis and its role in neuroimmune disorders. PMC, PMC12787463.
Haas, H. L., & Panula, P. (2003). The role of histamine and the tuberomammillary nucleus in the nervous system. Nature Reviews Neuroscience, 4(3), 121–130.
Hagmeyer, D. (2025). Is histamine intolerance genetic? Understanding DAO & HNMT enzyme SNPs.
Rapanelli, M., et al. (2017). Histamine H3R receptor activation in the dorsal striatum dampens methamphetamine-induced hyperlocomotion. Translational Psychiatry, 7(2), e1027.
Sánchez-Pérez, S., et al. (2020). Histamine intolerance: The current state of the art. BioEssays, 42(10), e2000064.
Schneider, E., et al. (2006). Histamine modulates mast cell degranulation through an up-stream cAMP-eosinophil axis. European Journal of Immunology, 36(2), 408–417.
Tuomisto, L., & Tuomisto, J. (1980). Histamine in the brain. Medical Biology, 58(4), 227–235 PMC6558030).
Zhang, X., et al. (2020). Targeting presynaptic H3 heteroreceptor in nucleus accumbens to improve anxiety and OCD-like behaviors. Proceedings of the National Academy of Sciences, 117(51), 32651–32658.