הגורמים ל PANS PANDAS? מבט אל המנגנונים הביולוגיים והגנטיים

סטרפטוקוק, וירוסים וגורמים רבים אחרים הם רק ה”מצית” – הם הטריגר להתפרצות.
אך האתגר המרכזי נמצא באופן שבו מערכת החיסון והנטייה הגנטית מגיבות לגירוי הזה. איתור גורמי שורש אינדבדואליים מאפשר לתכנן תוכנית טיפול מותאמת לפרופיל הגנטי‑ביולוגי של ילדכם

נקודות מפתח למאמר

• PANDAS מזוהה עם חיידק הסטרפטוקוק.
• PANS מזוהה עם כל שאר הטריגרים המפעילים את מערכת החיסון, בין אם הם זיהומיים ובין אם לא.
• גורמים זיהומיים ושאינם זיהומיים הם טריגר בלבד.
• ההבנה כי PANS/PANDAS היא תוצאה של שיבוש גנטי וחיסוני, היא המפתח לשינוי הגישה הטיפולית.
• המטרה הטיפולית היא לאתר את הגורמים והסיבות לשיבוש הגנטי חיסוני ולספק תוכנית טיפול מותאמת אישית.

מבוא: החיפוש אחר ה”למה”

הבנת הגורמים ל PANS PANDAS היא הצעד הראשון בדרך לטיפול נכון ומדויק.
חרדות, טיקים, מחשבות טורדניות או שינויים פתאומיים בהתנהגות – אלו הם רק חלק מהביטויים של תסמונות PANS/PANDAS. בין אם הם מופיעים כמעט בין לילה ובין אם הם מתפתחים בהדרגה, הם תמיד מעוררים אצל ההורים את אותה שאלה מהדהדת: “למה?” מדוע זה קרה?
בעוד שחלק ניכר מהמחקרים מתמקד במסלול האוטואימוני הקלאסי (נוגדנים שתוקפים את המוח), בקליניקה אנו מתבוננים על התסמונת דרך פריזמה של שיבוש גנטי וחיסוני. מחקר פורץ דרך מהשנה האחרונה, כמו זה של Professor Russell Dale וצוותו (2025), מספק תימוכין לרעיון זה.

ההבחנה בין טריגרים –  האם זה באמת חשוב?

בקצרה כן. אבל זה לא מספק.
PANDAS מזוהה עם סטרפטוקוק.
PANS מזוהה עם כל שאר הטריגרים.
התוצאה היא אותה התוצאה. הופעה של תסמינים נוירולוגים בעצימות משתנה.

כפי שנראה בהמשך, שימת הדגש צריכה להיות מכוונת להבנה מדוע ילד מסויים יחלה בשפעת ולא יפתח תסמיני PANS וילד אחר יחלה בשפעת וכן יפתח תסמינים.
כלאמר ההבנה שלנו בקליניקה, שלעיתים זיהוי הטריגר חשוב, אך חשוב לא פחות להבין מדוע מערכת החיסון לא מבצעת את תפקידה ולא מגינה כפי שאמורה להגן. הרי זהו תפקידה.

ובכל זאת, אילו טריגרים משוייכים ל PANS?

הטריגרים הזיהומיים כוללים את כל הפתוגנים באשר הם. דוגמאות עשויות לכלול:
חיידקים כגון pneumoniae (הגורם לדלקות ריאות ), וכן חיידקי Lyme, Bartonella, Babesia.
וירוסים כגון נגיפי השפעת, Herpes Simplex, EBV ונגיפים הגורמים להצטננות רגילה.
פרזיטים כגון תולעי מעיים או טפילים אחרים.
אחד החידושים המשמעותיים בהבנת PANS הוא ההכרה בכך שגם גורמים שאינם זיהומיים עשויים לתרום את חלקם להופעת התסמונת. בינהם ולא רק: אלרגיות ורגישויות סביבתיות, חשיפה לעובש ורעלנים אחרים, מתח וחרדה כרונית ועוד ועוד.

המסלול התקין של מערכת החיסון

על מנת להבין את הגורמים הביולוגיים להופעת התסמונת נסביר בקצרה את המסלול התקין של מערכת החיסון אקטיבציה, פעולה וכיבוי Resolution.
נדגיש כבר עכשיו, כי ההסבר כאן פשטני במכוון על מנת להסביר בפשטות את הרעיון המרכזי.
באופן כללי, ניתן לומר שגופנו חשוף מדי יום ביומו ל”טריגרים” – חיידקים, נגיפים, רעלנים סביבתיים, גורמי עקה (סטרס) ועוד רבים אחרים.
במצב תקין, מערכת החיסון פועלת במסלול מעגלי, מדויק ומבוקר:
התשתית: עוד לפני שמופיע טריגר, הגוף שומר על סובלנות חיסונית בזכות המחסומים (דופן המעי ומחסום הדם-מוח) שמתפקדים כחומות בצורות. הם מונעים מפתוגנים לחדור לגוף. במקביל, הגנטיקה מתפקדת כ”מערכת הפעלה” התורמת לבנייה ושלמות מחסומים אלה ומנטרת את הייצור והפינוי התקין של חומרים בגוף.
אקטיבציה והגנה: במצב תקין, מערכת החיסון מזהה “פולש” ומתגייסת לפעולה. תאי החיסון נלחמים ומנטרלים את האיום. כאן, הגנטיקה קובעת את הדיוק של “שפת המערכת” (ציטוקינים) כדי שהתגובה תהיה בעוצמה הנכונה – לא חלשה מדי ולא סוערת מדי.
כיבוי (Resolution) ברגע שהאיום הוסר, הגוף משחרר תאי בקרה (Treg) שפוקדים על המערכת “להוריד נשק”. הגנטיקה מוודאת שכל ה”פסולת” שנוצרה בזמן הלחימה תפונה במהירות (מתילציה), והמחסומים יישארו סגורים.

כשמערכת החיסון מאבדת כיוון: הבנת הגורמים ל PANS PANDAS

בתסמונת PANS/PANDAS, התגובה החיסונית לקויה. במקום תגובה ממוקדת וחולפת, נוצר מצב של דלקת עצבית שמתחזקת את עצמה. הכשל מתרחש באותן שלוש נקודות מרכזיות:
שיבוש בתשתית (מחסומים חדירים): אצל רבים מהילדים המאובחנים, אנו מזהים פגיעה בחדירות של דופן המעי ומחסום הדם-מוח. חשיפה לטריגרים מסוימים פותחת את הצמתים ההדוקים במחסומי הגוף. התוצאה: קיימת רגישות מוגברת לחדירה של טריגרים שונים המפעילה את מערכת החיסון.
אקטיבציה משובשת (הפעלת ה”מיקרוגליה”):  ברגע שהטריגרים חוצים את המחסום הפרוץ, הם פוגשים במיקרוגליה – מערכת החיסון הפנימית של המוח. המיקרוגליה חשה בטריגרים ומופעלת כתגובה הגנתית (באופן תקין). היא מפרישה חומרים דלקתיים ועודף של המוליך העצבי גלוטמט. הפעלה ממושכת של המיקרוגליה יוצרת “רעש” בתקשורת העצבית, העשויה להתבטא קלינית בין היתר בחרדה, OCD וטיקים.
כיבוי (Resolution) וריאציות בגנים כמו MTHFR עלולות להאט את “צוות הניקוי”. במקום לפנות ביעילות את תוצרי הלוואי הדלקתיים (הומוציסטאין, ציטוקינים), הם נערמים בדם ובמוח.
התוצאה: החיילים (מערכת החיסון) חשים בנוכחות תוצרי הלוואי הדלקתיים, ונשארים בדריכות גבוהה. המחסומים חדירים, והמיקרוגליה ממשיכה לפעול ב”מצב חירום”.

סיכום: משבירת מעגל הדלקת אל מסלול הריפוי

ההבנה כי PANS/PANDAS היא תוצאה של שיבוש גנטי וחיסוני, היא המפתח לשינוי הגישה הטיפולית. כאשר אנו מבינים שהסימפטומים הנוירולוגיים הם תוצאה, אנו יכולים להתמקד בשורש.
בקליניקה, המטרה היא לאתר את הגורמים העשויים להשפיע על תפקוד לקוי של מערכת החיסון ולהתוות תוכנית טיפולית מותאמת אישית בהתאם פלפרופיל הגנטי מטבולי של המטופל.

מאמר זה הוא חלק מסדרת תוכן מקצועית העוסקת ב-PANS ו-PANDAS.
סדרה זו נועדה למטרות לימודיות בלבד ואינה מהווה ייעוץ רפואי פרטני. חשוב לפנות לייעוץ של איש מקצוע כדי להעריך מהו הטיפול הנכון עבור ילדכם. אם יש לכם שאלות, שוחחו עם רופא המשפחה שלכם או תאמו שיחת ייעוץ ללא עלות, שבה נוכל לדון בנסיבות האישיות של משפחתכם.

להמשך למידה והעמקה בנתוני המחקרים והמאמרים

Chang, K., et al. (2015). “Clinical evaluation of youth with pediatric acute-onset neuropsychiatric syndrome (PANS): recommendations from the 2013 PANS Consensus Conference.” Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 25(1), 3-13.

Cryan, J.F., & Dinan, T.G. (2012). Mind-altering microorganisms: the impact of the gut microbiota on brain and behaviour. Nature Reviews Neuroscience, 13(10), 701-712.

Cunningham, M.W. (2019). “Molecular Mimicry, Autoimmunity, and Infection: The Cross-Reactive Antigens of Group A Streptococci and their Sequelae.” Microbiology Spectrum, 7(4).

Cutforth, T., et al. (2016). “CNS autoimmune disease after Streptococcus pyogenes infections: animal models, cellular mechanisms and genetic factors.” Future Neurology, 11(1), 63-76.

Fasano, A. (2012). Leaky gut and autoimmune diseases. Clinical Reviews in Allergy & Immunology, 42(1), 71-78.

Frankovich, J., et al. (2018). “Multidisciplinary Clinic Dedicated to Treating Youth with Pediatric Acute-Onset Neuropsychiatric Syndrome.” Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 28(7), 508-519.

Han, V. X., Nishida, H., Keating, B. A., et al. IV Immunoglobulin Is Associated With Epigenetic, Ribosomal, and Immune Changes in Pediatric Acute-Onset Neuropsychiatric Syndrome. Neurol Neuroimmunol Neuroinflamm 2025;12:e200467. doi:10.1212/NXI.0000000000200467.

Kumar, A., et al. (2015). “Brain Magnetic Resonance Imaging in Pediatric Obsessive Compulsive Disorder Associated with Streptococcal Infections.” Journal of Child Neurology, 30(6), 749-756.

Ma, Q., Xing, C., Long, W., Wang, H.Y., Liu, Q., & Wang, R.F. (2019). Impact of microbiota on central nervous system and neurological diseases: the gut-brain axis. Journal of Neuroinflammation, 16(1), 53.

Murphy, K., Weaver, C. (2016). Janeway’s Immunobiology (9th Edition). Garland Science.

O’Hara, N. (2020). Demystifying PANS/PANDAS: A Functional Medicine Desktop Reference on Basal Ganglia Encephalitis. Kindle Edition.

Orefici, G., et al. (2016). “Pediatric Autoimmune Neuropsychiatric Disorders Associated with Streptococcal Infections (PANDAS).” In: Ferretti, J.J., et al., editors. Streptococcus pyogenes: Basic Biology to Clinical Manifestations. University of Oklahoma Health Sciences Center.

Sakaguchi, S., Yamaguchi, T., Nomura, T., & Ono, M. (2008). Regulatory T cells and immune tolerance. Cell, 133(5), 775-787.

Shimasaki, C., et al. (2020). “Cerebrospinal fluid cytokines in Pediatric Neuropsychiatric Syndromes.” Journal of Neuroinflammation, 17(1), 1-11.

Swedo, S.E., et al. (2012). “From Research Subgroup to Clinical Syndrome: Modifying the PANDAS Criteria to Describe PANS.” Pediatrics & Therapeutics, 2(2), 1-8.