PANS PANDAS לא תסמונת פסיכיאטרית, שיבוש גנטי חיסוני

עם שכיחות של 1 ל-200 ילדים, PANS PANDAS היא תסמונת המאתגרת את הרפואה.
המפתח טמון בהבנה שגנטיקה “טוענת את האקדח” והסביבה “לוחצת על ההדק”, מה שהופך את איתור מגוון הגורמים המשפיעים על מערכת החיסון, למשמעותי. המטרה היא לעבור מטיפול בסימפטומים לטיפול בשורש. אנליזה של הפרופיל הגנטי-מטבולי הוא תהליך מתאים לכך.

נקודות מפתח למאמר

• מעבר מהתפרצות להדרגתיות: רק 27% מהמקרים חווים התפרצות תסמינים “בין לילה”; רוב הילדים (68%) חווים התפתחות הדרגתית (Sub-acute), מה שמדגיש את חשיבות הערנות המוקדמת.
• השורש הביולוגי: הבנת התסמונת כתוצר של דיס-רגולציה חיסונית ונטייה גנטית מולדת, ולא כהפרעה פסיכיאטרית טיפוסית.
• שכיחות ומודעות: 1 מכל 200 ילדים לוקה בתסמונת – בארמות הברית.
• מפת הדרכים לטיפול: כיצד בדיקות Nutrigenomics ומיקרוביום מאפשרות להתאים טיפול אישי המבוסס על הפרופיל המטבולי של הילד.

נתחיל מהתחלה – התפרצות דרמטית או הופעה הדרגתית?

הורים רבים מתארים את ההתמודדות עם התסמונת כחוויה מטלטלת, מעין “רכבת הרים”, שבה הם חשים כי הילד המוכר להם פשוט השתנה ללא הכר. בעוד שהספרות המדעית החלה את דרכה בתיעוד שינויים דרמטיים המתרחשים “בין לילה” – מצבים בהם הילד הופך לאחר בתוך שעות בודדות – המציאות הקלינית מלמדת כי עבור חלק ניכר מהאוכלוסייה, המהלך הדרגתי הרבה יותר.
למעשה, עבור חלק מהמשפחות השינוי אכן מופיע ביום בהיר אחד. אולם עבור אחרים, מדובר בתהליך הדרגתי שבו חרדות, טיקים, אובססיביות וקומפולסיביות הולכים ותופסים מקום מרכזי בחיי היומיום.
כדי לתקף תחושה זו, נתונים מתוך ה IPR (International PANS Registry), שבחן מדגם רחב של 1,179 ילדים, שופכים אור על הפער: הממצאים מראים כי רק 27% מהמקרים אכן עומדים בהגדרה של הופעה פתאומית ודרמטית (Acute-onset) המתרחשת בטווח של 24 עד 48 שעות. לעומת זאת, רוב המקרים במחקר, כ-68%, חוו מהלך הדרגתי יותר (Sub-acute), שבו התסמינים נבנו לאורך זמן עד שהגיעו לשיא, או “התפרצו” בעקבות חשיפה לטריגר נוסף.
5% דיווחו על הופעה הדרגתית ללא חווית עלייה דרמטית כלשהי בתסמינים.

חשוב להבין כי החוויה הזו, בין אם היא פתאומית ובין אם היא הדרגתית, מהווה לעיתים קרובות את נקודת המפגש הראשונה עם המושגים PANS ו-PANDAS. אלו הן תסמונות המאתגרות את כל מה שידענו על הקשר המורכב בין מערכת החיסון לתפקוד המוח. כתוצאה מכך, ההכרה בתסמונות אלו הולכת וגוברת בקהילה הרפואית הבינלאומית, וגם בישראל המודעות לכך עולה.

PANS, PANDAS מה זה בדיוק? ההגדרות הרשמיות

כדי להבין את התופעה, עלינו להסתמך על ההגדרות הרשמיות כפי שהן מופיעות בספרות המקצועית.

באשר לקשר בין המונחים, בעוד ש-PANS הוא מונח ה”מטרייה” הרחב, PANDAS הוא תת-קבוצה.
בשני המקרים השחקנים המרכזיים זהים: מערכת החיסון והתשתית הגנטית.
יחד עם זאת, הבדל העיקרי ביניהם נעוץ בסוג הטריגר שמפעיל את המערכת; בעוד שחיידק הסטרפטוקוק משויך ל-PANDAS, כל שאר הגורמים (זיהומיים ושאינם זיהומיים) משויכים להגדרת ה-PANS הרחבה.

Genetics loads the gun, the environment pulls the trigger

תסמיני PANS/PANDAS: לא רק OCD, לא רק טיקים

ע”פ הספרות המקובלת אבחנה מתחילה כאשר מופיעה הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או הגבלות/בררנות אכילה משמעותיות. (קראו במאמר על המכשול בקריטריון זה), נדרשים לפחות שני תסמינים נלווים מהרשימה הבאה. התסמינים מופיעים לרוב בגילאי 3-14, תקופה שבה מערכת החיסון עוברת שלבי התפתחות.

• התנהגות אובססיבית כפייתית / מחשבות חוזרות: צורך בלתי נשלט בטקסים או מחשבות ש”נתקעות” בראש.
• חרדה: דגש מיוחד על חרדת נטישה קיצונית שמופיעה פתאום (הילד לא מוכן ללכת לבית הספר או לישון לבד).
• טיקים מוטוריים וקוליים: תנועות לא רצוניות או קולות משתנים שמופיעים ונעלמים.
• אכילה מוגבלת ובררנות: פחד מבליעה, פחד מהקאה או הימנעות פתאומית מקבוצות מזון.
• תנודות רגשיות והתנהגותיות: עצבנות, אגרסיביות או התקפי זעם שאינם תואמים את האופי המוכר של הילד.
• רגישות סנסורית: רגישות יתר לרעש, אור או מגע (למשל, בגדים שפתאום “מגרדים” מדי).
• הפרעות בשינה: קושי להירדם, סיוטים או חרדות לילה.
• שינויים במתן שתן: תכיפות גדולה במתן שתן או חזרה להרטבת לילה (רגרסיה).
• רגרסיה התפתחותית: חזרה ל”דיבור תינוקי” או איבוד מיומנויות חברתיות ומוטוריות.
• הידרדרות בלימודים: קושי פתאומי בריכוז, בזיכרון או שינוי ניכר לרעה בכתב היד (דיסגרפיה פתאומית).

עד כמה הסינדרום נפוץ?

הורים רבים חשים שהם לבד במערכה, אך הנתונים מראים אחרת. ע”פ נתוני ארגון Pandas Physicians Network,  1מכל 200 ילדים בארצות הברית לוקה ב-PANS / PANDAS.
בישראל אין עדיין נתונים רשמיים.

הגילוי ההיסטורי: המדע שמאחורי התסמונת

המונח PANDAS פורסם לראשונה בשנת 1998 על ידי Dr. Sue Swedo ועמיתיה במכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH). הם היו הראשונים שקבעו קשר מדעי ברור בין ילדים החווים שינויים התנהגותיים פתאומיים, OCD וטיקים לבין זיהום של סטרפטוקוקוס (GAS).
מחקרה של סווידו לא צמח בחלל ריק; הוא הסתמך על מחקרים אורכיים של OCD ושל Sydenham Chorea, דבר שסייע לתת אמון מדעי רב בממצאיה.
תובנות אלו הובילו לניסוח קריטריונים לאבחון התסמונת. עם השנים, המחקר התרחב לכלול טריגרים זיהומיים ושאינם זיהומיים מה שהוביל להגדרת המטרייה הרחבה  PANS. בשנת 2013 בכנס PANS Consensus Conference נקבעו הקריטריונים לאבחנת התסמונת בהובלת Dr. Sue Swedo וחבריה. קריטריונים אלה נחשבים למקובלים בעולם ובישראל.

כמה זמן נמשכת התסמונת?

משך התסמונת יכול להשתנות מאוד בין ילד לילד. ישנם ילדים שיחוו אפיזודה יחידה של תסמינים חריפים, שלאחריה תגיע תקופת הפוגה מלאה. אחרים עשויים להתמודד עם אפיזודות חוזרות או קשיים מתמשכים הדורשים ניהול ותמיכה לאורך חודשים או שנים.
גילוי מוקדם, הערכה מקיפה ותוכנית טיפול מותאמת אישית הם המפתח לשיפור התוצאות ומניעת כרוניות.

כיצד מאבחנים? הקושי והפתרון

כיום, האבחון הוא בעיקרו קליני. הוא מתבסס על עמידה בקריטריונים אבחנתיים ובדיקת ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית כפי שנקבעו ב -2013 PANS Consensus Conference  אלו הקריטריונים המקובלים כיום בעולם ובישראל. מאחר ואין בדיקה אבחנתית, האבחון דורש מיומנות קלינית גבוהה והקשבה עמוקה לפרטים הקטנים ביותר בסיפור שלכם כהורים.

אילו בדיקות מבצעים? הפער בין הגישות

ברפואה הקונבנציונלית, נכון למרץ 2026, לא קיימת בדיקת דם או הדמיה שמהווה אבחנה. המצאותו או אי המצאותו של פתוגן כזה או אחר (כמו סטרפטוקוק) בבדיקה לא מצביעה בהכרח על הגורם האטיולוגי למחלה באותו רגע, מה שגורם לסינדרום להיות מתעתע גם עבור אנשי רפואה מנוסים.
בקליניקה המטרה היא להתחקות אחר הסיבות והשורש להופעת התסמונת מלכתחילה.
מסיבה זו השאלה המרכזית שאנו שואלים את עצמנו היא: מדוע ילד מסוים, שנחשף לטריגר סביבתי או זיהומי, פיתח תגובה סוערת, בעוד ילד אחר שנחשף לאותו טריגר לא פיתח תסמינים כלל?
לטעמנו, התשובה טמונה בחיבור הייחודי שבין הגנטיקה למטבוליזם. לכל ילד יש פרופיל ביולוגי אישי שקובע את מידת הפגיעות שלו ואת היכולת של מערכת החיסון להתאושש לאחר חשיפה לוירוס, חיידק או כל טריגר אחר. הבדיקות שאנו עורכים בקליניקה מסייעות להתחקות אחר אותה ‘אסופת גורמים’ ספציפית – אנחנו ממפים את השיבושים גנטיים והמטבוליים שהובילו להופעת התסמינים, ויוצרים מפה שמאפשרת לעבור מטיפול בסימפטומים לטיפול בשורש הבעיה.
במטרה לאתר את אסופת הגורמים, נבצע מספר בדיקות בינהן:
Nutrigenomics  בדיקה המאתרת SNPs  גנטיים ספציפיים המשפיעים על תהליכי מתילציה ותגובה דלקתית. זוהי המפה שמאפשרת לנו לתמוך בנקודות התורפה של הילד.
מיקרוביום: בדיקה המאתרת פתוגנים במעי ומדדים המשפיעים על תפקוד מערכת החיסון.
בדיקות מעבדה של קופ”ח: משמשות כתימוכין ומשלימות את התמונה המטבולית והתזונתית.

מאמר זה הוא חלק מסדרת תוכן מקצועית העוסקת ב-PANS ו-PANDAS.
סדרה זו נועדה למטרות לימודיות בלבד ואינה מהווה ייעוץ רפואי פרטני. חשוב לפנות לייעוץ של איש מקצוע כדי להעריך מהו הטיפול הנכון עבור ילדכם. אם יש לכם שאלות, שוחחו עם רופא המשפחה שלכם או תאמו שיחת ייעוץ ללא עלות, שבה נוכל לדון בנסיבות האישיות של משפחתכם.

להמשך למידה והעמקה בנתוני המחקרים והמאמרים

hang, K., Frankovich, J., Cooperstock, M., Cunningham, M. W., Latimer, M. E., Murphy, T. K., Pasternack, M., Thienemann, M., Williams, K., Walter, J., Swedo, S. E., & PANS Collaborative Consortium. (2015). Clinical evaluation of youth with pediatric acute-onset neuropsychiatric syndrome (PANS): Recommendations from the 2013 PANS Consensus Conference. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 25(1), 3–13.

Han, V. X., Alshammery, S., Keating, B. A., Gloss, B. S., Hofer, M. J., Graham, M. E., Aryamanesh, N., Marshall, L., Yuan, S., Mape-Brown, E., Yan, J., Bandodkar, S., Kothur, K., Nishida, H., Jones, H., Tsang, E., Lau, K., Dissanayake, R., Perkes, I., Mohammad, S., Brilot, F., Gold, W., Patel, S., & Dale, R. C. (2022). Epigenetic, ribosomal, and immune dysregulation in paediatric acute-onset neuropsychiatric syndrome. Journal of Neuroinflammation, 19(1), 1-18.

Masterson, E. E., & Gavin, J. M. (2022). Baseline characteristics of children in the International PANS Registry (IPR): Epidemiology study. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 32(5), 273-281.

O’Hara, N. (2022). Demystifying PANS/PANDAS: A functional medicine desktop reference on basal ganglia encephalitis.

PANDAS Network. (n.d.). Retrieved from https://www.pandasnetwork.org/

Swedo, S. E., Frankovich, J., & Murphy, T. K. (2017). Overview of treatment of pediatric acute-onset neuropsychiatric syndrome. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 27(7), 562–565.

Swedo, S. E., Leckman, J. F., & Rose, N. R. (2012). From research subgroup to clinical syndrome: Modifying the PANDAS criteria to describe PANS (pediatric acute-onset neuropsychiatric syndrome). Pediatric Therapeutics, 2(2), 113.

Swedo, S. E., Leonard, H. L., Garvey, M., Mittleman, B., Allen, A. J., Perlmutter, S., Lougee, L., Dow, S., Zamkoff, J., & Dubbert, B. K. (1998). Pediatric autoimmune neuropsychiatric disorders associated with streptococcal infections: Clinical description of the first 50 cases. The American Journal of Psychiatry, 155(2), 264–271.

Swedo, S. E., Seidlitz, J., Kovacevic, M., Latimer, M. E., Hommer, R., Lougee, L., & Grant, P. (2015). Clinical presentation of pediatric autoimmune neuropsychiatric disorders associated with streptococcal infections in research and community settings. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 25(1), 26–30.

Swedo, S. E., et al. (2012). Identification of children with pediatric autoimmune neuropsychiatric disorders associated with streptococcal infections by a marker associated with rheumatic fever. American Journal of Psychiatry, 169(2), 269–276.

Wald, E. R., Eickhoff, J., Flood, G. E., Heinz, M. V., Liu, D., Agrawal, A., Morse, R. P., Raney, V. M., Veerapandiyan, A., & Madan, J. C. (2023). Estimate of the incidence of PANDAS and PANS in 3 primary care populations. Frontiers in Pediatrics, 11, 1170379.