גורמים לתסמונות PANS/PANDAS 

 

נקודות מפתח: 

 

  1. הבחנה בין טריגרים PANDAS נגרם ספציפית מזיהום סטרפטוקוקלי, בעוד PANS הוא מונח גג הכולל גורמים זיהומיים כגון (וירוסים, חיידקים, פרזיטים) וגורמים סביבתיים כגון (אלרגיות, עובש, רעלנים ומתח).
  2. דיסרגולציה של מערכת החיסון, נטייה גנטית ואפיגנטיקה התסמונת מופיעה אצל ילדים בעלי מערכת חיסון הנמצאת בדיסרגולציה ובילדים להם פרופיל גנטי מסוים.
  3. ציר מעי-מוח: פגיעה בדופן המעי מאפשרת חדירת טריגרים שונים אשר בסופם מפעילים את המיקרוגליה ומביאים לתסמינים.

על אף שלעיתים נעשה שימוש במונחים PANS ו-PANDAS באופן חופף, קיימת אבחנה ברורה בין השניים: PANS מהווה מונח גג וכולל טריגרים זיהומיים ושאינם זיהומיים. 

בעוד ש PANDAS  מתייחס לזיהום  סטרפטוקוקלי (Group A Streptococcus).

המשותף לשתי התסמונות הוא הופעה של תסמינים נוירולוגים לאחר אתגר חיסוני.

זיהומים עשויים להוות טריגר לתגובה חיסונית לא תקינה בילדים בעלי נטייה גנטית, ולהוביל להתפרצות או להחמרה חדה של תסמינים נוירולוגיים.

סקירה זו תתמקד במגוון הגורמים האפשריים להתפתחות תסמונות PANS ו PANDAS.

 

גורמים זיהומיים

 

  1. הגורם המזוהה ביותר עם  PANDAS הוא Group A Streptococcus
  2. זיהומים המזוהים עם PANS עשויים לכלול סוגים שונים של וירוסים, חיידקים, תולעים ופרזיטים בינהם: Mycoplasma pneumoniae, שפעת  (Influenza), הצטננות  (Common cold), הרפס סימפלקס (Herpes simplex) , אפשטיין בר ( (Epstein Barr, Lyme ,Bartonella, Babesia ועוד. 

גורמים שאינם זיהומיים

 

גורמים שאינם זיהומיים לרוב מגיעים מהסביבה שלנו. הגורמים הנפוצים עשויים לכלול: אלרגיות ורגישויות, עובש, רעלנים, מתח וחרדה כרונית. גורמים שכיחים פחות קשורים לזעזוע מוח (בעקבות נפילה למשל), טיפול דנטלי או שינוי דנטלי אשר השפיע על הפלורה של הפה.

אז מדוע לא כולם חווים תסמיני PANS/PANDAS? ספוילר: דיסרגולציה של מערכת החיסון ונטיה גנטית

כולנו חשופים לגורמים זיהומיים ושאינם זיהומיים יום יום. נשאלת השאלה מדוע ילד אחד יפתח תסמינים וילד אחר לא?

במשך שנים, ולמעשה עד היום קיימת גישה ברפואה כי מדובר בתגובת יתר של מערכת החיסון. לאחרונה פורסם מחקר משמעותי אשר מצביע גם על דיסרגולציה של מערכת החיסון, לצד נטיה גנטית.

המצב הזה של חסר / יתר / נכנה כדיסרגולציה.

 

מדוע מערכת החיסון אצל ילדים מסויימים נמצאת בדיסרגולציה?

 

מערכת החיסון המולדת מגיבה במהירות לסכנה באמצעות תאים כמו מקרופאג’ים, תאי דנדריט ותאי מאסט, ומחסומים פיזיים כמו העור ומחסום הדם־מוח.

נטייה גנטית והשפעה של גורמי סביבה על הגנים שלנו (כמו לחץ, דלקתיות טראומות ועוד ) עשויה  להשפיע על יכולת מערכת החיסון להיות מאוזנת .

גם לציר מעי-מוח תרומה: פגיעה בהרכב המיקרוביום או עלייה בחדירות דופן המעי ומחסום הדם-מוח מאפשרים לחומרים מזיקים לחדור ולהפעיל את מערכת החיסון.

כאשר בו־זמנית תפקוד תאיTreg  לקוי, אין דיכוי יעיל של התגובה, מה שמעלה את הסיכון לתגובה דלקתית מוגזמת ולהתפתחות תסמונות נוירואימוניות כמו PANS/PANDAS. 

על מנת לאזן את המאמר ראוי להדגיש כי עולם הרפואה בכללותו לא רק מתבונן בתסמונת כעל שנויה במחלוקת אלא קיימים גם פערים על הגורמים לה.

בעוד שמאמר זה מציג את הגישה של שילוב בין נטיה גנטית לדיסרגולציה חיסונית,

אחוז לא מבוטל רואים בתסמונת תגובה אוטואימונית, שבה נוגדנים עצמיים מופעלים בעקבות זיהום סטרפטוקוקלי, תוקפים רקמות במוח, במיוחד בגרעיני הבסיס, וגורמים להופעת התסמינים. 

 

  1. Chang, K., et al. (2015). “Clinical evaluation of youth with pediatric acute-onset neuropsychiatric syndrome (PANS): recommendations from the 2013 PANS Consensus Conference.” Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 25(1), 3-13. 
  2. Cryan, J.F., & Dinan, T.G. (2012). Mind-altering microorganisms: the impact of the gut microbiota on brain and behaviour. Nature Reviews Neuroscience, 13(10), 701-712. 
  3. Cunningham, M.W. (2019). “Molecular Mimicry, Autoimmunity, and Infection: The Cross-Reactive Antigens of Group A Streptococci and their Sequelae.” Microbiology Spectrum, 7(4). 
  4. Cutforth, T., et al. (2016). “CNS autoimmune disease after Streptococcus pyogenes infections: animal models, cellular mechanisms and genetic factors.” Future Neurology, 11(1), 63-76. 
  5. Fasano, A. (2012). Leaky gut and autoimmune diseases. Clinical Reviews in Allergy & Immunology, 42(1), 71-78. 
  6. Frankovich, J., et al. (2018). “Multidisciplinary Clinic Dedicated to Treating Youth with Pediatric Acute-Onset Neuropsychiatric Syndrome.” Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 28(7), 508-519. 
  7. Han, V. X., Nishida, H., Keating, B. A., et al. IV Immunoglobulin Is Associated With Epigenetic, Ribosomal, and Immune Changes in Pediatric Acute-Onset Neuropsychiatric Syndrome. Neurol Neuroimmunol Neuroinflamm 2025;12:e200467. doi:10.1212/NXI.0000000000200467.
  8. Kumar, A., et al. (2015). “Brain Magnetic Resonance Imaging in Pediatric Obsessive Compulsive Disorder Associated with Streptococcal Infections.” Journal of Child Neurology, 30(6), 749-756. 
  9. Ma, Q., Xing, C., Long, W., Wang, H.Y., Liu, Q., & Wang, R.F. (2019). Impact of microbiota on central nervous system and neurological diseases: the gut-brain axis. Journal of Neuroinflammation, 16(1), 53. 
  10. Murphy, K., Weaver, C. (2016). Janeway’s Immunobiology (9th Edition). Garland Science. 
  11. O’Hara, N. (2020). Demystifying PANS/PANDAS: A Functional Medicine Desktop Reference on Basal Ganglia Encephalitis. Kindle Edition. 
  12. Orefici, G., et al. (2016). “Pediatric Autoimmune Neuropsychiatric Disorders Associated with Streptococcal Infections (PANDAS).” In: Ferretti, J.J., et al., editors. Streptococcus pyogenes: Basic Biology to Clinical Manifestations. University of Oklahoma Health Sciences Center. 
  13. Sakaguchi, S., Yamaguchi, T., Nomura, T., & Ono, M. (2008). Regulatory T cells and immune tolerance. Cell, 133(5), 775-787. 
  14. Shimasaki, C., et al. (2020). “Cerebrospinal fluid cytokines in Pediatric Neuropsychiatric Syndromes.” Journal of Neuroinflammation, 17(1), 1-11. 

Swedo, S.E., et al. (2012). “From Research Subgroup to Clinical Syndrome: Modifying the PANDAS Criteria to Describe PANS.” Pediatrics & Therapeutics, 2(2), 1-8.